קלאס יהודי

סליחה שאני מעלה תמונות של ילד גוי. אין לי צילום טוב של מה אני עשיתי.
לפני ל"ג בעומר "קורונה" שברתי את הראש מה לעשות. היו לי שני ילדים בלבד, קטנים. הרחוב בעוצר. יכולתי רק בדרכי השכונה שבה אני גרה...
בחרתי לעשות את זה....
הליכה- יש.
שמחה- יש.
תוכן יהודי- הכנסתי קצת.
אז הנה רעיונות ותתקדמו איתם הלאה...

אגב, לא היה לי קל להתכופף ולשרטט.... (למרות שעשיתי למזלי עם הבן שלי)
אח"כ קראתי על הרב גרינגלאס: 
הוא המתין פעם ליד ה'הול' בשנים בהם הי' הרבי מלך המשיח שליט"א לוקח את המכתבים מחדר המזכירות לחדרו הק'.

בדרך, קרא הרבי את א' המכתבים, ועוד לפני שנכנס לחדרו הק' – קרע את המכתב לארבע חתיכות וזרק אותו לפח האשפה.

הרב גרינגלאס מיהר לקחת את המכתב, וראה שהוא מכיל תלונות נגד המוצגים שבונים לפאראד, והביטול תורה שזה גורם לתלמידים וכו'. הרבי לא ראה צורך אפי' לענות למכתב, אלא פשוט זרק אותו.


מאז הקפיד הר' גרינגלאס, כל שנה, ללכת למקום בו הכינו התמימים במונטריאל את המוצג, ולעזור במשיחת מכחול…


ייקרתי אז את המאמץ שעשיתי להתכופף...

מדורה

חומרים:

נילונית, ניירות קרפ בצבעי אש. שדכן סיכות.  שתי חתיכות בריסטול שחור (בגודל שמינית או פחות- לפי רצונך). נייר דבק או מהדק סיכות, מספריים.

ההכנה:

1.       גוזרים חתיכות קטנות נייר קרפ בצבעי האש.

2.       מכניסים לשקית קשיחה (ניילונית) את החתיכות של הנייר קרפ.

3.       גוזרים מדורה בתוך אחד משמיניות הבריסטול השחור. אפשר לצייר לבד ואפשר להדפיס את הציור המצורף, לגזור ולהעתיק לבריסטול השחור.

4.       מהדקים יחדיו את הבריסטול עם המדורה הגזורה מקדימה, באמצע את הנילונית ומאחור את הבריסטול השני. אוטמים טוב למעלה את שקית הנילון (אפשר פשוט לקפל או להעזר בצילוטייפ)

5.       עושים מלמעלה חור קטן בנילון ומשחילים קשית

6.       נושפים בקשית והמדורה מתעוררת לחיים!

קרדיט ל"אתר של ליאת"

מדורה

חומרים:

נילונית, נייר קרפ בצבעי אש. שדכן סיכות.  שתי חתיכות בריסטול שחור (בגודל שמינית או פחות- לפי רצונך). נייר דבק או מהדק סיכות, מספריים.

ההכנה:

גוזרים חתיכות קטנות נייר קרפ בצבעי האש.

מכניסים לשקית קשיחה (ניילונית) חתיכות של נייר קרפ.

 גוזרים מדורה בתוך בריסטול. את המסגרת של המדורה, מהדקים מצד אחד, ובריסטול שלם מהדקים מצד שני. משחילים מלמעלה קשית ואוטמים את השקית . נושפים בקשית והמדורה מתעוררת לחיים.

קרדיט לליאת.

מדורה- בטכניקת ציור מיוחדת

לפני ל"ג בעומר הלכתי לתערוכה שהציגה תמר,אומנית בצלאל שגרה כאן.

הטכניקה שהיא הציגה  בתערוכה הייתה מעניינת. צביעה על חצי דף לאורכו. ואז העברה לצד המקביל.

הטכניקה הייתה נראית לי מתאימה לילדים ואכן מיד יישמתי אותה.

 אני מעלה כאן תמונה של היוצרת כדי שתבינו את הרעיון. מצטערת, אין לי ציורים שיצרו אצלי. 

החומרים

להכין צבעי אקריליק וכדומה למדורה: אדום, צהוב, כתום, שחור, חום.

אפשר לערבב בצלוחיות עם קצת דבק לבן.

מפת ניילון חד פעמית לשולחן!

בגדים מתאימים...

 ההכנה

כל ילד מקבל דף נייר גדול. אם יש לכן דף עבה יותר כמו בריסטול- טוב יותר.

לקפל את הדף לאורכו לשניים, בלי להדק, ולפתוח בחזרה- סימנו את קו האמצע.

בצד אחד של הדף לצייר למרוח להבות בצהוב אדום שחור כתום. למטה יכולים ליצור בחום ובשחור את הקרשים.

לקפל את החלק הריק של הדף על החלק הצבוע , להעביר את כף היד בתנועות מריחה להדק היטב את דני צידי הדף.

ואז- לפתוח.

הצבעים נמרחים במקביל על שני צידי הדף.

טכניקה אידיאלית עבור להבות המדורה.

אגב, לקראת ט"ו בשבט חשבתי, שיפה ליצור עץ בטכניקה הזו.

הציורים הם במתיחות צבע חופשיות ויוצא תוצאה יפה לכל ילד בכל גיל.

תיאטרון צלליות ללג בעומר

לכבוד לג בעומר הכנתי פעם תיאטרון צלליות.

עם סיפור של רבי עקיבא וצלליות מתאימות

כל ילד הכין צללית שני ילדים גדולים הקריאו והופיעו.

הנה הסיפור להקראה והצלליות המתאימות

הכנת התיאטרון:

חומרים:

בריסטול שחור. מספריים. נייר דבק. שיפודי עץ חד פעמי.

צלליות - 

הדפיסו את הדמויות על A4. כל ילד מקבל דמות וגוזר. (חלקו לפי הקושי ועיזרו לקטנים).

שימו את הדף הגזור- השבלונה על בריסטול שחור והעתיקו בעזרת גיר לבן או עיפרון שנראה. תנו לילד לגזור את הדמות.

חברו את הצללית מאחור בעזרת נייר דבק לשיפוד עץ.

התפאורה –

אם תרצו להשקיע קצת יותר תוכלו גם כמובן לצייר תפאורה כמו למשל הרים, יער, בתים.

גיזרו את פרטי התפאורה מתוך רבעי הבריסטול השחורים בעדינות רבה. כיוון שהתפאורה רוחבית חברו לה שיפודי עץ משני הצדדים, כך תוכלו לציב את התפאורה ולא לאחזו בה בעת ההצגה.

המסך - 

קחו סדין לבן, חלק וקשרו אותו על גבי מוט אפילו מטאטא אל בין שני כסאות עם משענת מעט גבוה מהרגיל.

אני הכנתי בצורה אחרת:

השגתי "לייסטים" מקלות עץ דקים. אחד הכנתי ברוחב שולחן קטן. ועוד שניים בגובה רגלי השולחן פלוס מעל השולחן כמטר או קצת פחות.

חיברתי את הלייסטים זה לזה בצורת ח. כשהחלק העליון של הח' הוא רוחב השולחן.

עכשיו קשרתי את רגלי הח' לרגלי השולחן. נוצר חלון מעל השולחן. עליו מתחתי בד לבן.

תמיד אפשר לעשות פשוט: למתוח חוט כלשהו מכסא לכסא בחדר, או בין רהיטים אחרים.תנו לילדים להיות יצירתיים.

העלאת ההצגה –

חפשו מנורה, והציבו אותה על כיסא נוסף או שרפרף נמוך מאחורי המסך.

החשיכו את החדר והדליקו את המנורה.

אל תשכחו את הכלל הכל כך חשוב: כשהצללית קרובה למסך היא נראית בגודלה המקורי ומאוד ברורה, ואילו כשאנו מרחיקים אותה היא נעשית גדולה ופחות ברורה.

הסיפור –

 כדאי לתכנן את הסיפור שאתם רוצים לספר באמצעות הדמויות שיצרתם.

המוזיקה –

 מוזיקה מתאימה תוסיף הרבה מאוד לעניין והיא תאפשר גם חלוקת תפקידים נאותה בין בני הבית. אני עשיתי ללא מוזיקה רק הקראה וזה גם טוב!

אכן זו חוויה מרשימה. היא מעצימה ומגבשת!

מנסיוני:

הילדים הגדולים הלכו להתאמן והקטנים גזרו את הצלליות (ואחר כך עברו שיפוץ שלי)

הכנת הצלליות: הדפסתי על דף רגיל. הילדים גזרו, העתיקו על בריסטול שחור. גזרו. הצמדנו שיפוד מאחור בעזרת נייר דבק.

אגב, הצלליות הודפסו כל אחת מהן על צי A4 וחששתי שזה קטן אבל מול הפנס הצללית הולכת וגדלה לפי המרחק מהאור וזה יוצא בהחלט גדול.

ושוב:

אנחנו הכנו מסגרת עץ כמו האות ח'. רוחב הח' היה כרוחב השולחן וככה את רגליה קשרנו לרגלי השולחן. הגובה היה מעל השולחן. יוצרת מסגרת מעל השולחן. בשני צידי הח תקענו מסמרים קטנים ועליהם מתחנו את החוט והצמדנו את הבד לבן- וילון.

אפשר לקחת קרטון בגודל מתאים- לפתוח ולסדר מפולש, כלומר מסגרת שמשני צידיה הקרטון פתוח ומצד אחד להניח בד לבן כוילון.

קחו בקלות. מצאו איפה אפשר למתוח את החוט. ואיפה הילדים ישבו לידו.

הושבתי את המציגים ליד השולחן והם קרבו את הדמות אל המסך.

התיאור מהאתר "את זה" בתוספת עיבוד שלי.

רשבי-תיאטרון בובות

בה

תיאטרון בובות- רשב"י

הסרט לא ברמה מי יודע מה גבוה וגם חסר קדה וחצי בהתחלה, אבל ....